חיילים צעירים מידי ולא בשלים 

העלאת גיל הגיוס לצבא

חיילים צעירים מידי ולא בשלים

כאדם שעיסוקו בהכנת בני נוער לקראת גיוסם ליחידות המובחרות שאלתי את עצמי פעמים רבות כיצד יכול להיות שהמדינה אינה רואה ומתקנת את אשר אני רואה, מידי יום, כשל ניכר לעין ואפשרי לתיקון.

ואני מדבר על גיל הגיוס לצה"ל.

עובדה ידועה היא כי מוח האדם מגיע לבשלות ולבגרות רק לקראת גיל 21, ואילו הנערים והנערות שאנחנו כהורים, נדרשים לשלוח לצבא אינם בשלים עדיין דיים להתנהל מול הקשיים המנטאליים והרגשיים שהמסגרת  הצבאית יוצרת אצלם.

דחיית גיל גיוס באופן גורף

אין אלה מילותיי בלבד; בחוגים רחבים הולכת ומבשילה ההכרה שיש לדחות את גיל הגיוס ולאחרונה הוקמו מסגרות שונות כהכנה לגיוס המבקשות להתמודד עם הפערים האלה, שגזר הטבע. הקביעה שנעשתה ב"חוק שירות בטחון" לגילו של המתגייס לשירות בטחון אינה מתאימה ואינה מועילה. כיום, הגיל המינימאלי להגדרה "מיועד לשירות ביטחון" הנו - 16.5 וגיל הגיוס עומד על 18. זאת אומרת שבגיל 17 נבחן ילדכם אודות הכישורים שלו והיכולות שלו, ועל פי זה הצבא מבקש לשבצו לתפקידים. דווקא בגיל זה, כאשר הנער/ה מגדירים את זהותם מבחינות רבות ובלי שליטה הם חווים תנודתיות רבה במצבי הרוח, ברגשות ובהתפתחותם הפיזיולוגית, הם נדרשים להיבחן באשר לאישיותם וליכולותיהם לשנים הקרובות.

המוח האנושי עוד לא בשל למלחמה

מבחני המיון לצבא, איכותיים ככל שיהיו, פשוט אינם יכולים להתמודד עם התנודתיות של כל מלש"ב.

לא בכדי, מעטים מידי מתקבלים לקורס הטיס  לדוגמא. השיקול על קורס יקר וארוך עומד בעינו. בהחלט יש מקום לתהליך מיון מורכב ומשוכלל. אולם, אני טוען, שרק מעטים מצליחים לעבור את המבחנים הללו כי רק הם בעלי הבגרות המנטאלית שהגיעה  לרמה המתאימה הנדרשת מאדם בוגר ולא מאדם שטרם השלים את התפתחותו. זאת אומרת, שמועמדים רבים אחרים, אשר נושרים בתהליך המיון או כלל אינם מגיעים אליו, נפסלים לא בגלל יכולותיהם בעתיד לתפקד כטייסים, אלא, בגלל החלטה שרירותית משנת 1949 שעל פיה, המיון הצה"לי מתחיל בגיל 16 וחצי.

זאת ועוד, על סמך מחקרים חדשים, מסתמן שהתנהלותו של הנער המתבגר יכולה לנבוע מנוירוביולוגיה ולא מהשתוללות של הורמונים כפי שהיה מקובל לחשוב עד עתה. דבר זה שם בסתירה את התפיסה הרווחת שהצבא יחנך ויאפס אותם, שמסגרת צבאית תועיל להם.

הטובים (לצבא) והבוגרים (למדינה)

היתרונות להעלאת גיל הגיוס רבים:

באפשרות החדשה, נפתח למלש"בים אופק שירות רחב ואחר לחלוטין. והיכולת שלהם להתמודד עם עומסים שכליים ורגשיים שונה לאין ערוך מהקיימת.

להעלאת גיל הגיוס ישנן השלכות נפלאות אחרות, חיילים בוגרים, שקולים ומשכילים יותר, מה שיפחית בטעויות אנוש,  ויעלה את רמתו של צה"ל (וזאת במידה והללו המתנדבים ליחידות המובחרות יידרשו להמשיך ללמוד ולהתפתח עד הגיעם לגיוס).

ההשלכות החברתיות גם הן עצומות. ראשית, יותר אקדמאים מנוסים יוכלו להשתלב בחברה מיד עם תום שירותם הצבאי. שנית, היום, הנושא "החם" של גיוס בני הישיבות, שלטענת נציגיהם טרם השלימו את לימודיהם, וכעת יוכלו להשתלב בקלות במערכת הצבאית  מאידך, בקרב הצבאי ובקרב הציבור שנושא בנטל כיום תהיה תתפתח הבנה וסבלנות היות וגם הם מתגייסים בגיל 21.